דף הבית >> פעילויות >> כנסים >> הכנס ה-4 של האיגוד
 
הכנס השנתי ה-4 של האיגוד
ביום שלישי, 3 בנובמבר  2009, נערך בהרצלייה הכנס הרביעי למערכות תבוניות לתחבורה בישראל. הכנס התמקד בנושא חדשנות במחקר ובפיתוח ITS. באולם המבואה של בית החיל האוויר התקיימה תצוגה של פרויקטים שונים בתחום ה-ITS בישראל.

בכנס התקיימו ארבעה מושבים:
מושב ראשון: סקירת תשתית בין ארגונית לקידום תהליכי פיתוח, שילוב והטמעה של טכנולוגיות במערך התחבורה.
מושב שני:  מערכות ITS בסביבה העירונית.
מושב שלישי: סוגיית חוסר הקשב בנהיגה ופיתוח מערכות תבוניות לבטיחות.
מושב רביעי: שיתופי פעולה ומימון פיתוח מערכות מתקדמות לתחבורה.
בחלק השני של היום התקיימה ברחבת המבואה תצוגה של טכנולוגיות לבטיחות בדרכים. בין המציגים היו חברת Mobileye, חברת TRACKTEC, חברת גזית – Alco lock, חברת איתוראן, חברת Safedrive וחברת ליפמן – הנדסה.


מימין לשמאל: פרופ' יורם שיפטן, פרופ' שלום הקרט, פרופ' דוד שנער, מר אודי קפלנסקי, ד"ר ציפי לוטן

במקביל התקיים מושב פתוח לקהל הרחב אשר כלל יעוץ מטעם עמותת "אור ירוק" לבחירת רכב בטוח באמצעות הקטלוג השלם למוצרי בטיחות של אגוד its  ישראל ו-iCar – מדריך אינטרנטי לבחירת רכב.
כאמור, המושב השלישי הוקדש לדיון בסוגיית הקשב בנהיגה ופיתוח מערכות תבוניות לבטיחות, והוא נוהל על ידי ד"ר ציפי לוטן, המדענית הראשית של עמותת "אור ירוק".
המושב נפתח בסקירה של פרופ' דוד שנער על מצב המחקר בנושא חקר סוגיית היסח הדעת בנהיגה. בהמשך הוצגה על ידי מר אודי קפלנסקי סקירה של טכנולוגיות הבטיחות השונות ותרומתן הפוטנציאלית לכשלי היסח דעת. מר אודי לוי הציג סקירה של  מוצרי חברת Mobileye הן כמוצרי After Market  והן כמוצרי משולבים במערכות הרכב.

גלית טולדו, מהמכון לחקר התחבורה בטכניון הציגה תוצאות מחקר ענ"א (עוזר נהג אלקטרוני) שנערך באמצעות התקנה של קופסאות רשם נתונים של חברת Traffilog בצי הרכב של אחד מבסיסי חיל - האוויר.

המושב נחתם בדיון בפאנל מומחים שבו השתתפו: פרופ' שלום הקרט, פרופ' דוד שנער, פרופ' יורם שיפטן, מר אודי קפלנסקי וד"ר ציפי לוטן שהנחתה את הדיון. פרופ' שלום הקרט, הדגיש כי בניגוד לכמות הגדולה של הטכנולוגיות שמופיעות כיום בשוק, טרם בוצעו מחקרים מספקים המעידים על התרומה האמיתית של טכנולוגיות אלו. "לא תמיד הטכנולוגיות מביאות את התועלת הנדרשת. כל נהג יש לו רמה לא מודעת של סיכון שהוא שואף אליה" אמר הקרט. "חשוב לאפשר הסתגלות של הנהג למצב החדש כך שהנהג יתאים את הנהיגה שלו. מאידך הטכנולוגיות לא מספיק בשלות, אך הן מתאימות לנהג הממוצע, מה שטוב לנהג אחד לא טוב בהכרח לנהג אחר".

פרופ' דוד שנער דיבר על כך שהיישום יותר מהיר מהידע הציבורי. החברות המייצרות את הטכנולוגיות וחברות הרכב יודעות יותר ממה שהן מפרסמות. הן מכנות אותן מערכות מייעצות ולא מערכות בטיחות. "חשוב לזכור כי יש שתי מערכות ראיה- חוש ראיה וחוש התמצאות", אמר שנער, "אולם ברגע שמשפרים את מערכות ההתמצאות לא משפרים את מערכות הראיה. צריכים להיות יותר ממוקדים לנהג הספציפי. מערכת מדי פעם עוזרת (באופן אישי), אך לפעמים היא עשויה לעצבן את הנהג והוא יכבה אותה".

אודי קפלינסקי ציין בדבריו כי עד כה נושא הקשב לא קיבל את המקום הראוי לו במחקר ובתוכניות העבודה לשיפור הבטיחות בדרכים. בתחום של לימוד נהיגה יש צורך בנושא של ניהול קשב. "בשנים הקרובות צפוי שנדע יותר ויותר על רמת האפקטיביות המושגת בפועל של מערכות ITS לבטיחות. לפיכך ניתן יהיה לבסס החלטות מדיניות ורגולציה בהקשר של טכנולוגיות אלו (החלטות כגון: חיוב התקנה, המלצה להתקנה וכד'). נכון ומומלץ להשקיע יותר תקציבי מחקר בתחום חקר סוגיות היסח הדעת ומחקרי פתרונות אפשריים לסוגיות אלו" סיכם קפלינסקי.

ד"ר ציפי לוטן הוסיפה כי בנוסף לנאמר על ידי חברי הפאנל, צריך לחשוב איך ניתן לקדם האינטגרציה בין המערכות וזאת במטרה להקל על ממשק משתמש למערכות אלו. ד"ר לוטן הדגישה כי "חשוב לחדד את סוגיית האחריות ליישום והתקנה של מערכות בטיחות לרכב. באירגונים הנושא באחריות לאבזור הרכב היא הנהלת הארגון. במקרה של בעלות פרטית האחריות מוטלת על הנהג בעל הרכב ובמקרה של נהיגת צעירים האחריות היא אחריותם של ההורים והנהגים הצעירים, כאחד".
 מפת אתר | תנאי שימוש באתר
  איגוד ITS ישראל, ת.ד 5203, הרצליה 4615102  טל. 09-9516174